תורן מאיר נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול בע"מ

פסק דין

ביום 24.8.06 אירעה תאונת דרכים בה נפגע התובע. הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את הכיסוי הביטוחי ואולם בסיכומיה חזרה בה מההכחשה. כמו"כ בכתב ההגנה נטען שמדובר בתאונת עבודה אך הטענה נזנחה בסיכומים.

לאור האמור המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הנזק בלבד.

לצורך קביעת הנכות שנותרה לתובע כתוצאה מהתאונה מונה מומחה בתחום האורטופדי, פרופ' דוד סגל, אשר קבע בחוות הדעת כי לתובע נגרמו נכויות זמניות של 100% לששה שבועות ו- 50% לששה שבועות נוספים. לפי האמור בחוה"ד לא נותרה לתובע נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

התובע שלא היה שבע רצון מחוה"ד הזמין את המומחה וחקר אותו ארוכות על חוות דעתו. המומחה נותר איתן בדעתו לפיה לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. המומחה הסביר שהתובע עבר בדיקות אולטרסאונד וצילום רנטגן במאמץ או במשקולות והם היו תקינים. המומחה הבהיר בחקירתו שמשמעות תוצאות בדיקות אילו הם שאף אם היה קרע שטחי ברצועות או תת פריקה, שנגרמו בתאונה, הם נרפאו לגמרי.

ב"כ התובע ניסה להראות כי בדיקות קודמות שנעשו לתובע הראו על הגבלות בתנועה ועל ממצאים שמהם ניתן ללמוד שהיתה לתובע פריקה או תת פריקה ואולם המומחה נשאל על כך בפירוש והבהיר כי אמנם יכול להיות שהיו קריעות חלקיות או מתיחה של רצועה חלקית אך בשום אופן לא של רצועה עמוקה, ובבדיקות שנערכו על ידו 4 שנים לאחר התאונה לא נשארה כל עדות לנזק, הכל התרפא ( ראו למשל עמוד 10 שורות 3 - 1 ועמוד 14 שורות 5 – 1) .

אמנם קביעת שיעור הנכות והמשמעות התפקודית של הנכות נתונה להחלטתו של ביהמ"ש, אך אין ספק שבקביעות אילו יש לתת משקל נכבד לקביעותיו של המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש. לא מצאתי שקביעת המומחה לפיה לא נותרה נכות צמיתה, אינה מתיישבת עם הממצאים שהיו בפניו או אם אלה שהוצגו בפניו בעת החקירה, ולפיכך לא מצאתי שיש מקום לסטות מקביעת המומחה ולקבוע שנותרה לתובע נכות או הפרעה תפקודית. חרף האמור אין להתעלם מתלונות התובע על כאבים, תלונות שאף המומחה סבר שאינם תלונות סרק, והוא מאמין לתובע שיש לו כאבים (ראו למשל עמוד 12 שורות 10 – 1).

תוצאת האמור היא שלתובע לא נותרה נכות צמיתה אך נותרו כאבים שבגינם ניתן יהיה לפצותו במסגרת סמכות ביהמ"ש לענין קביעת פיצוי על כאב וסבל, על אף העדר נכות.

התובע הינו גמלאי של חברת חשמל עוד משנת 2002. התובע עוסק לדבריו בפיסול ואף מכר פסל שעשה לדבריו, בסכום של 6,300 ₪, ואולם מלבד עדות התובע בענין זה לא הובאה כל עדות נוספת התומכת בטענה ואף "הקבלה" שצורפה הינה פיסת נייר ללא שם התובע ומבלי שניתן לדעת מה משמעותה של אותה קבלה.

התוצאה היא איפוא שמדובר בתובע גימלאי שנפגע בתאונת דרכים בה היה מעורב. נקבעו לו נכויות זמניות כמפורט לעיל ואולם גם בתקופת הנכויות הזמניות המשיך התובע לקבל את הפנסיה כרגיל. לא הומצאו ראיות של ממש על הפסדי השתכרות כתוצאה מן התאונה.

סביר להניח שבתקופת הנכויות הזמניות-בסה"כ כ- 3 חודשים מתוכם חודש וחצי נכות מלאה- נזקק התובע לעזרה ולו לעזרת בני המשפחה, ואולם בהעדר נכות נמשכת אין מקום לפצות על עזרה בעתיד.

לאור כל האמור יש לקבוע פיצוי בסכום גלובלי שיהיה בו לפצות בעיקר על כאב וסבל תוך התחשבות במשך הזמן של הנכויות הזמניות ובכאבים שנותרו לתובע, וכן בעזרה שקיבל התובע בתקופה שסמוכה לתאונה ובהוצאות שלגביהם צורפו קבלות ושהוצאו בפועל על ידי התובע (למעט קבלה בגין ביקור במיון שהתובע אישר שלא שולמו על ידו – ראו עמוד 16 שורות 20 – 18).

הנתבעת ביקשה לנכות מסכום הפיצוי שיקבע את השכר ששילמה למומחה ואולם אין מקום לעשות זאת שכן המומחה קבע נכויות זמניות גבוהות וממושכות.

לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 15,000 ₪ וכן את הוצאות האגרה בלבד (אך לא ההוצאות הקשורות לתשלום שכר המומחה בגין הזמנתו להעיד שכן העדות לא שינתה את תוצאת חוות הדעת), וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, א' אייר תשע"א, 05 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: